הי חברים,

יש לנו המון מטלות שנואות שאנחנו עושים באופן שוטף. כלים. כביסה. נסיעה בפקקים. תשלום חשבונות. להיות נחמדים לשכן הגועלי. להזמין את הגיסה האנטיפתית שתמיד יש לה משהו רע להגיד. לעמוד בתור בדואר.

חלק מהמטלות הללו קבוע וגוזל כמות זמן ידועה מראש, וחלק אחר מן המטלות משתנה. בואו נתרכז היום במטלות הקבועות ונראה מה הן עושות לנו ומה אנחנו הולכים לעשות איתן.

המטלות האוטומטיות

העניין עם מטלות הוא, שבדרך כלל אנחנו נכנסים לאיזו שגרה של עשייה, נושמים עמוק ומבצעים, או מקטרים ומבצעים. אבל רק לעיתים רחוקות, אם בכלל, אנחנו בודקים את הרשימה שלנו ושואלים את עצמנו: מה אני יכולה לעשות אחרת, האם אני באמת חייבת לבצע את כולה, או שאולי אני יכולה להוריד ממנה משהו, איפה אני מבזבז את הזמן היקר שלי בלא שיהיה בכך צורך.

העניין הנוסף עם מטלות הוא, שבדרך כלל הן נתקבעו בראשינו בזמנים אחרים, כשהיה לנו יותר זמן, או בכלל לפני שהיינו משפחה. (הערת סוגריים: למי שלא יודע, מרגע שנולד הילד הראשון כמות המטלות צומחת בסדר גודל אחד. שזה אומר כפול עשר.). ואחר כך, החיים משתנים והדפוסים נשארים כפי שהיו. וההתאמה בין השניים כבר לא קיימת.

ניקח דוגמא אופיינית: הקניות בסופר. רובנו מוציאים מבנק השעות שלנו שעה וחצי בשבוע לפחות על קניות בסופר. שעה וחצי כל שבוע. שזה 81 שעות בשנה. כמעט שלושה וחצי ימים.

עכשיו תחשבו על הפעם האחרונה שביליתם סופ"ש ארוך בחו"ל. זה גם שלושה וחצי ימים.

או דוגמא אופיינית נוספת, הסעות לחוגים של הילדים. אלה מאיתנו שהם הורים, יודעים שההסעות אחר הצהריים לחוגים זה אחד העונשים הגדולים ביותר שיש. וזה זולל שעתיים בשבוע ואף יותר. שעתיים בשבוע זה 108 שעות בשנה. עכשיו זה כבר ארבעה וחצי ימים בשנה.

וזה על פעולות שאנחנו מבצעים באופן אוטומטי בלי לחשוב בכלל. אוי ואבוי.

עניו של משאב הזמן

הדבר הכי חשוב שיש לי להגיד לכם היום הוא שהזמן הוא המשאב היחיד שלנו שבאמת מתכלה.

אי אפשר לקבל תוספת זמן.

אפשר להוציא בזמן, במודע, על דברים לא חשובים בעליל, אבל מה שבזבזנו מבלי לשים לב – מבוזבז לתמיד. ותביאו בחשבון שחלק נכבד מאד מהזמן שלנו לא בשליטתנו כלל; כשעבודה ופקקים הן זוללי הזמן העיקריים, ויש גם זמן שחייבים לישון. ולכן מראש, מאזן הזמן שלנו אינו עומד לרשותנו ב- 100% אלא בהרבה הרבה פחות מזה, משהו כמו רבע.

אני כמובן לא אומרת שצריך לנצל כל דקה בחיים, ויש מקום לעשות כלום, או לצפות בטלוויזיה, או לשחק משחקים במחשב, או לבהות. אבל שיהיה מבחירה, לא מאיזה דפוס אוטומטי שלא השקעתי בו דקה של מחשבה, שזולל לי את זמן האיכות הקטנטן שיש לי עם בן/בת הזוג שלי.

ועכשיו תשאלו את עצמכם את השאלה: למה, לעזאזל, אני מתעקש לבזבז את הזמן שלי בכך שאני עבד של איזה הרגל אוטומטי ישן?

ביצוע מטלות בא במקום זמן איכות עם בת/בן הזוג

הסיבה שאני מתקמצנת על הזמן ורוצה לצמצם מטלות היא שזה בא על חשבון הזמן שלי עם בן הזוג שלי. כל דקה שאני עסוקה במטלות היא דקה שבן הזוג שלי לא מקבל ממני את מה שהוא צריך.

ומכיוון שהתחלנו עם רבע מהזמן הכי הרבה, אז מה שנותר לו, מסכן, זה פירורים.

אז מה שאני מציעה כאן הוא לשאול בדיוק את השאלה הזו:

מה אני יכולה להוריד מרשימת המטלות שלי כדי לתת לבעלי יותר זמן?

והסיבה שאני רוצה להוריד מטלה אחת מהרשימה, היא כדי להשקיע את אותה כמות זמן שנוצלה לטובת המטלה המיותרת, לטובת הזוגיות שלי.

כלומר, אני מציעה לקחת שעה וחצי בשבוע (או 81 שעות בשנה) אקסטרה – לטובת הזוגיות.

לדעתי, זאת אחת ההשקעות הכי כדאיות, ואז כבר לא מדובר בבזבוז זמן, אלא בניצול יעיל בהחלט שלו.

מי לא מסכים עם הסידור הזה?

תרגיל – הדרך אל הזוגיות (לא) עוברת בסופר

אז בואו נתחיל:

חלק 1: הכינו רשימה של כמה שיותר מטלות קבועות שיש לכם, אבל הן חייבות להיות על בסיס שבועי או חודשי. לא משהו שעושים פעם בשנה (כמו הגשת דו"ח למס הכנסה). כל המטלות נכנסות לחשבון הזה, כולל הכל. קניות בסופר, קיפול כביסה, רחיצת המכונית, גיהוץ, חשבונות, וכו'. לא להכניס לרשימה מטלות טיפוח עצמי כמו תספורת, חדר כושר או מניקור; אני לא רוצה שתורידו שום דבר ממה שאתם עושים כדי להרגיש יותר טוב עם עצמכם וכדי שתהיו יותר יפים ומטופחים בעיני בן/בת הזוג שלכם.

חלק 2: כעת חלקו אותן בטבלה בת שני טורים לפי הקטגוריות הבאות: 1- מטלות שאני עושה ואוהב/ת לעשות, מטלות שאני עושה ולא אוהב/ת לעשות. תצחקו, אבל החלוקה הזאת חשובה. יש לי חברות שאוהבות לרחוץ כלים, זה מרגיע אותן. ויש הרבה גברים שאוהבים לגזום את הדשא כי זה נחמד להם לטפח גינה וגם כי הגינה היא המערה שלהם (למי שלא הבין – נא לחזור ולקרוא את נושא הגורילה והבלרינה). הסתכלו בטור "עושה ולא אוהב/ת לעשות". נכון שהוא זולל מהמשאב הכי יקר שלכם?

חלק 3: כעת החליטו על סילוקה של מטלה אחת מהרשימה. החליטו איזו מטלה אתם הולכים לבטל לתמיד ומהו מקור המימון של הביצוע, אם צריך.

לדוגמא: קניות בסופר – תתחילו להזמין בטלסל. ותוותרו על כך שהירקות שלכם יהיו הכי מדהימים בעולם. מקור מימון: לא צריך, כי המחירים אותו הדבר. חיסכון שבועי: 1.5 שעות. ואם אתם מאלה שעורכים את הקניות בסופר בשישי בוקר – עוד יותר מוצלח שוויתרתם על המטלה הזאת, כי זה זמן בילוי זוגי קלאסי.

עוד דוגמא: הסעת ילדים – תמצאו מישהו שגר לא מאד רחוק ותתחלקו איתו בהסעות וכך תפחיתו חצי מזמן ההסעות. מקור המימון: קצת יותר זמן, ש"עולה" לקחת או להחזיר את הילד שאינו שלכם. רווח שבועי: 1 שעה.

חלק 4 אחרון: וכעת, קחו את אותה כמות זמן שחסכתם עם ביטול המטלה שאתם לא אוהבים ועושים, אם עשייה אחרת שאתם אוהבים ולא עושים. לדוגמא: יום ששי בסופר – אאוט, 1.5 שעות ארוחת בוקר זוגית בבית הקפה השכונתי – אין! הסעה לחוג –אאוט, 1 שעה שיחה על כוס קפה או דרינק עם הבן/ זוג שחזרו מיום העבודה, או חצי שעה מסאז' לכתפיים לכל אחד.

זכרו: לא להוציא את הזמן הזה על מטלה אחרת, או על זמן לעצמכם (שהוא חשוב, אבל אנחנו לא עוסקים בו כרגע)! את הזמן שחסכתם היום אתם משקיעים אך ורק בזוגיות.

מילות לסיכום:

נדיבות זו תכונה מאד יפה, אבל אין לה מקום בסופר או במכונית כשאתם בונים זוגיות! ולכן תעשו מה שאמרתי, ותתחילו להתקמצן בטירוף על הזמן שלכם!

והקמצנות מתחילה בבית. אני מחליט שאני מתקמצן עם עצמי על הזמן; אני חוסך לעצמי זמן שסתם מתבזבז לי מבלי שאני נהנה ממנו, במקום ליהנות ממנו ביחד עם בן/בת הזוג שלי, ושם אני חותך. ואת הזמן הזה אני מקדיש – קודש! – לאדם הכי יקר לי בעולם, שבו הכי שווה לי להשקיע.

ותיהנו בבית הקפה או במסאז'!

שלכם,

מיכל