המון זוגות צעירים מגיעים אל הזוגיות שלהם בתחושה שכל אחד אוחז בצדק ואם רק בן הזוג ישכיל לראות את זה, הוא מייד יתאפס על עצמו, יתקן את דרכיו הקלוקלות, וההרמוניה תשוב לשרור.

ומה קורה כשבן הזוג לא מסכים? (ובגרסה של נושא לפיד הצדק: הוא לא מבין. כי אם הוא היה מבין, הוא בטוח היה מסכים…)

אוהו. מריבות איומות, והכול, בשם הצדק כמובן. כי מה יותר לוהט מזעם קדוש על צדק שהופר?

כתבתי על כך פוסט בבלוג שלי, ואני כמובן מזמינה אתכם לקרוא, כדי להיות בעניינים לקראת התרגול כאן.

לחצו כאן כדי לקרוא את הפוסט "הוא פשוט חייב".

בפוסט הנחיתי אתכם להפעיל את עיקרון ההדדיות, אבל כאן אני הולכת מעבר לנתינה אפקטיבית (קראו שם למה הכוונה), ומראה לכם איך לנהל משא ומתן על ציפיות שבהגדרה נידונו לקלקל את הזוגיות.

אז בואו נלך לתרגל:

1.      הכינו רשימה של שלוש ציפיות שיש לכם מבן או בת הזוג, משהו שלדעתכם הם חייבים לעשות למענכם. למשל: היא חייבת לתת לי יותר סקס / הוא חייב להקשיב לי יותר / היא חייבת לתמוך בי ובעבודה שלי / הוא חייב לספר לי איך הוא מרגיש. לכו על הציפיות שעושות לכם הכי הרבה בעיות.

2.      עכשיו הכינו רשימה של שלוש ציפיות שאתם חושבים שלבן הזוג שלכם יש מכם, מאותו הסוג.

3.      עכשיו חשבו על ציפייה אחת מתוך הרשימה שלכם, עליה אתם מוכנים לוותר לזמן מה. החליטו שאתם הולכים לוותר עליה לשלושה שבועות בלבד, לניסיון. בתום שלושת השבועיות תמיד תוכלו לחזור לדפוס הישן… נאמר שהחלטתם לוותר על הציפייה "הוא חייב להקשיב לי כמה שאני רוצה".

4.      ובמקביל, חשבו על ציפייה אחת של בן הזוג שהוא מאד היה רוצה שתתגשם. החליטו לתת לבן הזוג ככל שאתם יכולים על מנת להגשים את הציפייה שלו, למשך שלושה שבועות. לדוגמא: בן הזוג צריך תמיכה בקשר לתפקיד הקשה והאחראי שלו בעבודה.

5.      עכשיו בצעו: כל פעם שעולה בכם המחשבה של הציפייה שלכם, אמרו לעצמכם שאתם אוטונומיים למלא את הצורך שלכם בעצמכם, אינכם תלויים בבן הזוג להגשמת הציפייה ואתם אוהבים את בן הזוג בדיוק כפי שהוא.. אל תשוחחו על כך עם בן הזוג ואל תגידו לו שאתם מוותרים לו. פשוט בצעו.

ונמשיך עם אותה דוגמא בה פתחנו:

–          אני לא תלויה בהקשבה של בן הזוג שלי,

–          אני ממלאת את הצורך שלי בהקשבה ממקורות אחרים (חברה טובה, אחות, קולגה בעבודה וכו'), והכי חשוב:

–          בן הזוג שלי מקשיב לי ככל שיכולתו מגעת ואני אוהבת אותו בדיוק כפי שהוא.

6.       והנה החלק השני של הביצוע: בלי להסביר, לדבר על זה, או להכין את בן הזוג, פשוט התחילו לתת יותר, להגשים יותר את הציפייה של בן הזוג. אם הוא צריך יותר תמיכה, התחילו לשאול יותר, להעצים יותר, להצביע על מה הוא עושה טוב בעבודה, על ההצלחות שלו, על כמה שאת גאה בו, ועוד ועוד.

7.      אחרי שלושת השבועות בדקו עם עצמכם וענו על השאלות הבאות:

–          כמה היה לכם קשה?

–          כמה נעשה לכם יותר קל עם חלוף הזמן? (שזה אומר שההתנהגות החדשה הלכה והפכה לדפוס אוטומטי שלכם)

–          כמה נהניתם לתת יותר?

–          כמה הרגשתם מועצמים מכך שנזקקתם פחות?

–          מה קיבלתם בתמורה לכך שנתתם יותר, או, איך עבד עיקרון ההדדיות?

ואחרי תקופת הניסיון, אתם מוזמנים לשתף את בן הזוג ולבדוק איתו איך השפיעה העשייה שלכם על מערכת היחסים הזוגית שלכם.

מחכה בקוצר רוח לשמוע מכם איך הלך, מה עבד, מה פחות, מה היה חסר, ובכלל – לשמוע כל מה שיש לכם לומר!

אתם מוזמנים לעשות את זה כאן:

לחצו כאן כדי לעבור לדף הפייסבוק שלי

להתראות חברים,

שלכם,

מיכל