הי חברים,

זוכרים שהתחלנו לדבר על אינטימיות ועל הנתיב שעובר בדרך לא פשוטה עד שהוא מגיע אליה?

וזוכרים שנתתי לכם תרגיל איך לעשות את זה?

הנה החלק הראשון של השיחה הזאת:

לחץ כאן כדי להגיע אל החלק הראשון של "המסע אל האינטימיות"

ועכשיו נמשיך בדיוק מהנקודה שהפסקנו, ונעסוק בדבר הזה שנקרא "שיחה על רגשות" שהיא כל כך קריטית, ועושה צרות לכולם.

אז עכשיו אני רוצה להגדיר מחדש את המושג הזה שנקרא אינטימיות:

כולנו טובלים במרק עכור של בדידות קיומית. הבדידות הזאת היא תחושה שנטשו אותנו, כמו ילדים יתומים שלי אמא שתחבק אותנו.

אצל רובנו, חיבור אינטימי לאדם אחר מסלק את תחושת בדידות, לפחות לחלק מן הזמן.

אינטימיות זה מקום. מרחב. נקודה גיאוגרפית שבה אנחנו מרגישים שאנחנו לא לבד, אלא ביחד עם עוד אדם יקר לנו, שבאמת רואה אותנו. בואו נצייר בדמיון מעגל בחול הרטוב של שפת הים ונקרא לו "מעגל האינטימיות".

זוכרים בסרט אווטאר איך מבטאים אינטימיות? מצביעים על העיניים ואומרים "אני רואה אותך".

המומחית למיניות האמריקאית אסתר פרל כותבת בספרה "אינטליגנציה ארוטית" כי המושג אינטימיות השתנה לחלוטין בעידן הפוסט-פמיניסטי ומשמעו כיום הוא "" Into-me-see (שזה דומה למילה Intimacy), כלומר: אני מקבלת סיפוק לצורך שלי שתראה את הבפנים שלי, וכך מוצאת מפלט מפני הבדידות הקיומית שלי.

בדידות וחוסר אינטימיות מתקשרים לנו עם הזוגות השותקים האלה, אבל האמת היא שבדידות יכולה להתקיים בכל מערכת יחסים, אפילו כזאת שמדברים בה, והרבה. יש דבר כזה תקשורת דוחה-אינטימיות, תקשורת שמרחיקה בני זוג זה מזו, למשל תקשורת מזלזלת, התקפות מילוליות, התגוננות, ווכחנות יתר, ועוד הרבה וריאציות.

אז בואו לא נסיק שבני זוג שמתקשרים מקיימים בהכרח מערכת יחסים אינטימית ובני זוג ששותקים לא מקיימים מערכת יחסים אינטימית, ונתייחס באופן יותר ספציפי לסוגיה של יצירת מעגל אינטימיות.

איך לקלקל אינטימיות – ועכשיו תקשיבו לאבסורד:

בתחילת היחסים הזוגיים שלנו, אנחנו מייצרים משהו שהוא תחילתו של מעגל אינטימיות, אבל עדיין לא שם.

הרבה מאד זוגות, במקום להתקדם אל עבר האינטימיות, הולכים בכיוון ההפוך ומחריבים אותה.

זה קורה ממש בקלות, ואחת הסיבות העיקריות לכך היא שבאופן כללי גברים ונשים הפוכים בדרך שלהם אל האינטימיות:

נשים לא רוצות סקס או כל קירבה גופנית אחרת כאשר הן חשות ריחוק או מחסור באינטימיות רגשית. ביום בו היתה מריבה עם בן הזוג, או אפילו רק ריחוק רגשי, או היעלבות, או אכזבה, היא לא תרצה אותו. התוצאה: אין סקס + אין קרבה רגשית + וגם יש התרחקות מאינטימיות.

באופן כללי גברים לא רוצים אינטימיות רגשית כאשר הם חווים דחייה גופנית. התוצאה: אין קרבה רגשית + אין סקס + וגם יש התרחקות מאינטימיות.

כרגיל, אני מסייגת ואומרת שלא תמיד החלוקה המגדרית היא כזו, אבל בדרך כלל. ואם אצלכם זה הפוך – תקראו בכפוף לתיקון שמתאים לכם. בנוסף, הצרכים לא באים בשחור ולבן, במובן של צורך רק בסקס או רק בקרבה רגשית – יש דרגות של הצורך, ויש תמהיל של שני סוגי הצרכים. אז שוב, תקראו בהתאמה אל עצמכם, העיקר שתבינו את הפרינציפ. ואם אתם מהזוגות הללו שיש אצלם התאמה טובה – אנא ספרו לי על עצמכם! אשמח מאד מאד לשמוע!

אז הנה הנקודה בה קיים הפלונטר: האישה לא רוצה סקס כי היא לא מרגישה קירבה רגשית וכך היא מתרחקת מהאינטימיות,  והגבר לא רוצה קרבה רגשית כי הוא נפגע משום שהיא לא רוצה סקס איתו ואף הוא מתרחק מהאינטימיות.

וככה בדיוק נכנסים בני הזוג שלנו למערבולת של דחייה ודחייה-שכנגד, היא דוחה אותו, הוא דוחה אותה והיא דוחה אותו שוב וחוזר חלילה, והם הולכים ומתרחקים זה מזו, לפעמים ברציפות ובמשך שנים, ומרגישים יותר ויותר בודדים בתוך מערכת היחסים שלהם, עד לנקודה הבלתי נמנעת של המשבר.

ועכשיו לסגירת הפער:

יש דרך מאד ברורה לעזור לפער הזה להצטמצם, והיא שימוש בכלי מאד מאד בסיסי לחיים של כולנו, וקוראים לו אמפתיה. או כמו שאומרים בסרט "אווטאר": "אני רואה אותך".

(ופה בדיוק אנחנו משתלבים אל תוך הפוסט הראשון. רואים? הבטחתי ואני מקיימת!)

אז הנה המתכון לשיפור האינטימיות באמצעות שימוש מושכל באמפתיה:

צעד ראשון: שואלים את בן הזוג שלנו מה הוא מרגיש (גם לבת הזוג; מתכוונת לשניכם, כותבת בלשון זכר הפעם). היוזמה כאן היא החשובה, ראו ההערה לעיל בעניין אווטאר.

צעד שני: מקשיבים בתשומת לב למה שבן הזוג אומר. ההקשבה היא הקשבה אמפתית שזה אומר שאסור בתכלית האיסור לעשות שום דבר (!!) מכל מה שכתוב כאן:

1.  לא לתת פרשנויות,                           2.  לא להעביר ביקורת,

3.  לא לבטל את דברי הדובר,                4.  לא להתעסק עם משהו אחר באותו זמן,

5.  לא להציע פתרונות,             6.  לא להמתין לתור שלי לספר מה קרה לי באותו עניין.

האיסור על עשיית הדברים הללו נובע מכך שכל אלה מפנים את הפוקוס שלי בחזרה אל עצמי, ומוציאים אותי מהמרחב המשותף של שנינו. הקשבה נקייה לגמרי לבן הזוג שלי, הקשבה אמפתית, מובילה אותי אל תוך המרחב המשותף לי ולבן זוגי. הוא לא לבד, אני איתו.

צעד שלישי: מאשרים לבן הזוג שלנו שהבנו את דבריו על מה שהוא מרגיש. אין לכם מושג כמה זה חשוב לקבל את האישור הזה, "כן, אני מבין את מה שאמרת לי. את מרגישה חלשה/עצובה/מתוסכלת (תשלימו לבד)". זה מה שמאפשר לו להרגיש ש"ראינו אותו", שהוא לא לבד.

הערה להרגעת כל העצבנים: להקשיב ולאשר שהבנו את הרגשות של בן הזוג, היינו, להקשיב באופן אמפתי, זה לא אומר שהסכמנו איתו! אנחנו בהחלט מסוגלים – וגם כדאי מאד שנעשה את זה – להקשיב ולתת לגיטימציה בלי להסכים בכלל.

ובואו נחדד עוד יותר: ככל שנראה לבן הזוג שלנו שאנחנו מבינים אותו ומקבלים את מה שהוא מרגיש דווקא במקומות שבהם אנחנו לא מסכימים, כך הוא יוכל להרגיש ביחד איתנו במקום הגיאוגרפי הזה של האינטימיות, בתוך המעגל. כי הוא ישמח על כך שלא חייבים לחשוב ולהרגיש אותו הדבר כדי להיות ביחד באמת. אף אחד לא רוצה כפייה מחשבתית או רגשית ובטח לא כתנאי להיותנו ביחד. בתנאים כאלה עדיף כבר להיות לבד…

צעד רביעי ואחרון: מתחבקים עם בן הזוג בחיבוק לא מיני ולא ממשיכים לסקס.

זוהי כל התורה כולה על רגל אחת.

ומה לגבי הפערים שלנו בדרך אל האינטימיות?

התחלתי בזה שאמרתי שגברים צריכים קרבה גופנית בדרכם אל הקרבה הרגשית. אז האם הדרך שהצעתי מתאימה גם לגברים?

התשובה שלי היא כן ובגדול.

ולמה?

בגלל עקרון ההדדיות כמובן.

גבר שעושה את הצעד הראשון הזה של הקשבה אמפתית, ו"רואה" את בת הזוג שלו, מתניע תהליך זוגי. בת הזוג שלו תה שהוא רואה אותה וזה יפתח לה מקום לקרבה פיזית, ואז הוא יקבל סקס וירצה לתת עוד קרבה רגשית ושני בני הזוג יראו זה את זו ומעגל האינטימיות רק ילך ויתחזק.

ואם תתרחקו קצת ממעגל האינטימיות שלכם בגלל כעס או עלבון, תדעו איך לחזור לשם.

ולמה אני לא מציעה לנשים להיות היוזמות של ההתקרבות באמצעות מגע מיני?

כי מה לעשות, אני מציאותית, ויודעת שזה לא יעבוד. אז בנים, קחו את מה שיש, תפיקו את המיטב ותפסיקו לחפש לעצמכם צדק.

וכשיהיה בידיכם כלי כניסה לתוך מעגל האינטימיות, מה יקרה אז?

בכל פעם שנלך בנתיב הזה, נתרחק קצת מהבדידות הקיומית ונתקרב קצת אל המקום הזה שנקרא אינטימיות זוגית.

בברכת חיים טובים בשניים,

שלכם,

מיכל

נ.ב., וכמו תמיד, אתם מוזמנים להגיב, לשאול, לשתף, ולשתף את החברים שלכם גם!