הי חברים,

היום אני רוצה להזכיר את המובן מאליו, שבעצם, איננו כל כך מובן מאליו…

איך זה ששכחנו שיש לנו הרבה הצלחות יחד

כשלא כל כך טוב ואנחנו בתקופה של מריבות ועצבים, אנחנו נוטים להתעכב על מה שלא עובד, מה שרע, לראות את החצי הריק של הכוס, אפילו אם הוא רק רבע, או שמינית, או אחד חלקי שש-עשרה.

היום הבאתי לכם תרגיל קטן שנועד להזכיר לכם לשנות את זווית הראיה ולראות עוד משהו.

יאללה לתרגל, וזה התרגיל הראשון על הכוס המלאה שלנו

מהיום אנחנו לא מסתכלים על החצי המלא או על החצי הריק – אלא רואים את כל הכוס. גם וגם.

כי החיים הם תמיד גם וגם. גם שמחים וגם עצובים, גם טובים וגם רעים, גם מתוקים וגם חמוצים.

    1.  אז חלקו את חייכם הזוגיים כרונולוגית לשלושה שלישים. לדוגמא: אם אתם נשואים שלוש שנים, השנה נולד לכם הבכור ויצאתם שלוש שנים עד שהתחתנתם – אז החלוקה ברורה: פרק החברות, פרק הנישואין לפני הלידה, ופרק המשפחה. אתם תמצאו את הדרך, אני בטוחה.

    2.  עכשיו ציירו טבלה עם שלוש עמודות ולכל עמודה תנו כותרת של אחד מפרקי החיים.

  הנה הדוגמא (אני תמיד מרבה בדוגמאות):

  3.  בכל טור רשמו 10 הצלחות מאותו פרק חיים משותף. לדוגמא: בפרק החיים של הנישואין הטריים, רשמו: הצלחנו לפתור את המחלוקת שהייתה לנו בשאלה איפה לקנות דירה. או בפרק המשפחה, רשמו: הצלחנו להשאיר את הקטנצ'יק עם בייביסיטר ולצאת לארוחת ערב רק שנינו. זו לא חייבת להיות הצלחה גדולה, וכל דבר שעשיתם וששימח את שניכם – בהחלט ראוי להירשם בטבלת ההצלחות.

הכוס החצי מלאה – ככה בדיוק היא צריכה להיות

התבוננו בהצלחות שלכם וחייכו. ועכשיו הזכירו לעצמכם לזכור תמיד שבכוס שלכם יש גם מלא וגם ריק, ושאסור לשכוח את המלא מפאת קיומו של הריק. וגם זכרו שהריק אף פעם לא מבטל את המלא. נכון, יש שם אוויר, אבל אם זה היה וויסקי ולא מים, לא הייתם מעלים על דעתכם לבקש מהברמן שימלא את הכוס עד תומה. ככה זה בבר וגם בחיים.

והנה המסר, הוא הולך ככה: תמיד יש דברים שלא עובדים, דברים מעצבנים, סלעי מחלוקת שנראים כמו צוק גיברלטר. אבל הצוקים הללו מסתירים את כל מה שעובד, ויש הרבה מאד שעובד. אז הנה, יש לנו שיטה שמסובבת לנו את זווית הראיה, ומאפשרת לנו לראות את הכוס כולה.

ועכשיו שימו לכם את הרשימה במקום שמתאים לכם, למשל בארנק, וחיזרו להתבונן בה מדי פעם. רואים כמה הצלחות מופלאות יש לכם שבכלל לא שמתם לב אליהן?

התרגיל השני: הכוס החצי-מלאה הופכת למלאה לגמרי

והנה בא חלק שני של התרגיל, שבצבץ לי בראש אחרי ששמעתי שורה משיר של הפיל הכחול. וזה הולך ככה:

אם אתם עדיין רואים בבהירות את מה שלא עובד, את אי ההסכמות, את המריבות, כלומר, אם אתם רואים יותר את חצי הכוס שאין בו מאום (או הוא מלא באוויר, אבל זה כבר לדיון אחר), אם אתם מפספסים לעתים את כל מה שיש בחצי התחתון של הכוס, אז תוציאו מהארון כוס יותר קטנה ותשפכו הכול לתוכה.

ועכשיו תסתכלו שוב.

מה שאני בעצם אומרת, זה שכדאי מאד להנמיך קצת את הציפיות.

תבינו, אתם לא יכולים לשנות את ה-כל, כפי שבני הזוג שלכם לא יכולים לשנות בכם את כל מה שלא מוצא חן בעיניהם. אתם לא תחיו חיים מושלמים כי אין דבר כזה. ותמיד יהיו דברים שבני הזוג שלכם עושים ואומרים שלא תאהבו (וגם הם לא יאהבו את כל מה שאתם אומרים ועושים).

וברגע שתבינו שאין לכם מה לצפות לשינוי ענק אלא רק לשינויים קטנים והדרגתיים, ובחלק מהנושאים אין בכלל מה לצפות לכלום כי זה לא יקרה, תוכלו לחיות עם כוס יותר קטנה, והפלא ופלא – היא תראה לכם מלאה!

מלאה בכל הדברים הטובים שקיימים ביניכם, כוס מלאה עד שפתה בוויסקי ענברי, יפהפה וצלול (או תה מתוק, או קולה עם קוביות קרח ופלח לימון, או מה שאתם אוהבים)!

אז מילה לסיכום

אין לכם הכול, וגם לא יהיה לכם הכול, אבל יש לכם הרבה. ואת זה אל תשכחו אף פעם.

להתראות ונשיקות,

מיכל