הרינו מחויבים זה לזו

הי חברים,

הביטלס שרו  "All You Need is Love", ואנחנו האמנו להם. אילו שטויות במיץ.

כמה זוגות התפרקו בגלל האמרה המטומטמת הזאת?

בדיוק כמו השיר של ג'ון לנון "Imagine", על כך שכל עמי העולם יאהבו אחד את השני…

אז אני בנאדם אופטימי שמקווה שכולם יצליחו ויהיה להם טוב, אבל אני לא נאיבית ולכן אני לא מוכנה לשבת על התחת ולקוות באפס מעשה.

מי שרוצה להיות מאושר – שילך ויביא את אושרו.

ומי שרוצה זוגיות טובה – שילך ויצור אותה. נקודה.

לנשום ולהפנים.

אז מה צריך כדי ליצור את אותה זוגיות טובה?

ועכשיו נכניס לשיחה שלנו את הגברת מחויבות, בואו נקרא לה מיסס קומיטמנט, שבלי הנוכחות שלה בזוגיות שלנו, כולנו יכולים ללכת כל אחד בנפרד, לביתו.

ומיסס קומיטמנט (שזה מחויבות באנגלית, תפסתם אותי) אומרת ככה:

  • בכל חיים זוגיים יגיע הרגע שבו תרצו לקום וללכת. זה יהיה רגע נורא, רווי בעצבים ותסכול וכעס ואכזבה וכאב, ואני רוצה להדגיש: אל כ-ו-ל-כ-ם הוא יגיע, הרגע הזה. יותר מפעם אחת. רק להיות מחויבים כשהכל סבבה, והרבה יותר קשה לשמור על המחויבות כשמתעורר קושי אמיתי.
  • ההבדל המהותי בין אלה שיצלחו את הרגע הזה ובין אלה שייפרדו, הוא במחויבות. נכון שהיא לא מספיקה, אבל היא הכרחית. בלעדיה אפשר כבר עכשיו לסגור את הבסטה. (המפתח להצלחה בחיים בכלל, לא רק בזוגיות היא המחויבות, אבל זה כבר נושא לשיחה רחבה יותר.)

כמו שאמונה ברוורמן, המומחית האמריקאית לזוגיות יהודית אומרת, הנישואין הם כמו ריקוד: לא ריקוד עם נסיך או נסיכה בנשף המלכותי, אלא ריקוד שכל הזמן צריך לשמור על הקצב ולהישמר מלדרוך על רגליים.

  • אי אפשר להשיג שום הישגים בזוגיות בלי מחויבות: נכון, שותפות זה מקסים, אבל אין שותפות אמיתית, כזו ששורדת משברים, בלי מחויבות. ואכן, תשוקה בהתחלת הזוגיות זה מקסים, אבל אין שימור התשוקה לאורך שנים בלי מחויבות. וידוע, שפתרון סכסוכים זה חיוני, אבל אי אפשר ללמוד איך לעשות את זה בלי מחויבות. וכמובן, שבניית אינטימיות זה קריטי, אבל מי רוצה לבנות אינטימיות תחת החשש שמחר ניפרד בגלל שאין לנו מחויבות לזוגיות שלנו?

בתמצית – המחויבות האישית שלנו – יחד עם הידיעה הברורה והחזקה שבן הזוג שלנו מחויב בדיוק כמונו – הם הם היא הבסיס לכל ההצלחה הזוגית שלנו. רק כששנינו מחויבים לגמרי, אפשר לקרוא לזה מערכת יחסים זוגית יציבה, כזו שיש לה סיכוי טוב להחזיק לכל החיים.

במחקר שערך המכון לבריאות זוגית באוקלהומה, התגלה שבקרב כל הזוגות הגרושים שרואיינו, 85% מהם ציינו שהגירושים שלהם הם תוצאה של חוסר מחויבות לנישואים.*

אז מה היא אותה מיסס קומיטמנט, בואו נסתכל לה בלבן של העיניים היפות שלה:

1- מחויבות לזוגיות שלנו זה קודם כל רספקט לעצמנו ולבן / בת הזוג שלנו.

איזה מן אנשים אנחנו? כאלה שמתעקשים ונלחמים על מה שחשוב לנו או כאלה שמוותרים כשנהיה קשה ומייללים שקשה ומוותרים לעצמנו?

פעם היה לי מאמן שלימד אותי שיעור מאד קשה וכואב על החיים: יש רק שני מצבים בחיים, ככה הוא אמר לי, או שיש לך הצלחות להראות לעצמך, או שיש לך סיפורים ותירוצים על למה לא הצלחת.

אוי כמה שזה כואב, אבל גם כמה שזה נכון.

אז אני – והחיים שלי – הם תוצר ישיר של כמה אני מכבדת את עצמי, את ההחלטות שלי, את הזוגיות שלי.

כמובן, שאם אדם בוחר לפרק זוגיות כי היא לא טובה לו, זה משהו אחד, והוא לגיטימי במאה אחוז. אבל אם אותו אדם, אחרי שהוא אמר לעצמו מיליון פעם שהוא רוצה להצליח בזוגיות, לא מכבד את עצמו ולא עושה את מה שצריך כדי לבצע את ההחלטות שלו, אדם כזה נשאר עם התירוצים ביד, בלי כבוד עצמי ובלי הזוגיות.

וכאן אני שוב אומר, אוי כמה שזה כואב, אבל גם כמה שזה נכון.

אז אוקיי, הבנו שצריך כבוד עצמי. מה עוד?


2- מחויבות זו הידיעה שכל מה שאנחנו אומרים ועושים משפיע לעד על הזוגיות שלנו.

מחויבות זו היכולת שלנו להימנע מהמריבה המטופשת שיכולה היתה להיות לנו הבוקר לפני העבודה, מתוך הידיעה שתהיה לה השפעה על הזוגיות שלנו, שחשובה לנו הרבה יותר.

וכמו שאומרים החוקרים של מחקר שתיכף אספר לכם עליו, ששמותיהם Bradbury and Karney :

"In a marriage, disagreement is inevitable, but conflict is optional"

3- מחויבות זו הבחירה שלנו לבחור בבן הזוג שלנו כל יום מחדש.

שזה אומר, קודם כל, להפסיק את המחשבות בנוסח "מה אם הייתי בוחר במישהו אחר?…". כלומר, להפסיק להסתכל אחורה ולהתלבט. די. בחרנו. עכשיו נוכיח לעצמנו שבחרנו נכון בכך שנשפר כל הזמן. וכדאי להוסיף, שמי שמרגיש לכוד בחבלי הנישואים לא יוכל להרגיש מחויבות מתוך בחירה, ויש לו עבודה לעשות עם עצמו.

4- מחויבות זו הנכונות לעשות מעשים שנתפסים בעינינו כוויתור והקרבה, מתוך בחירה במערכת היחסים.

ההבדל בין "איזו מערכת יחסים נחמדה יש לי, הייתי רוצה שהיא תחזיק מעמד", ובין "אני מחויב למערכת היחסים שלי", נמצא בדיוק במקום של הויתורים הכואבים. והדרך, בעיניי, לגרום לוויתורים הללו להיות הרבה, הרבה פחות כואבים זה לבחור שוב ושוב במערכת היחסים. כשאישה צעירה אומרת לעצמה, אני מוכנה לוותר על ההתרגשות של דייטים עם גברים חדשים כיוון שאני בוחרת במערכת היחסים עם בן הזוג שלי, היא מרגישה וויתור, אבל היא בוחרת לוותר כדי לקבל את התמורה המשתלמת: הזוגיות המחויבת.

אחת מהדרכים למסוגלות להקריב ולוותר היא ההסתכלות על הזוגיות כעל צוות מהודק, A-Team שכזה, שכוחו באחדותו.

לידיעתכם, שאלת המחויבות העמוקה שכוללת וויתורים והקרבה, נחקרה במכון למחקר מערכות יחסים, באוניברסיטת UCLA בקליפורניה, בקרב 172 זוגות טריים*. במחקר התגלה שמחויבות כזאת היא המנבא הטוב ביותר לאחוזי גירושים נמוכים, להצלחה במערכת היחסים.

אז בואו נסכם את מה שאמרנו עד כה על מחויבות:

– אהבה בלבד זה לא מספיק, כדי שהזוגיות שלנו תצליח אנחנו חייבים להיות מחויבים אליה.

– כל ההישגים שלנו במערכת היחסים שלנו עומדים על היסוד האיתן של המחויבות. לא נצליח לעשות שום דבר שקשה לעשותו בלי מחויבות.

– מחויבות נובעת מכבוד לעצמי ולבן זוגי, היא משפיעה על כל מה שאני עושה בתוך מערכת היחסים שלי, היא הבחירה שלי בבן זוגי כל יום מחדש, והיא מביאה אותי לעבוד כצוות ולערוך וויתורים (שנתפסים בעיניי כהרבה פחות כואבים לו הם היו במערכת יחסים שפחות חשובה לי).

וככה נראית הרגל הראשונה של שולחן הארוחה המפוארת שנקראת זוגיות.

 בפעם הבאה – עוד רגל מארבע הרגליים.

שלכם,

מיכל

הערות:

*הנה הלינק לדיווח על המחקר באוקלהומה: http://www.twoofus.org/educational-content/articles/why-commitment-matters/index.aspx

**על המכון המעניין הזה בקליפורניה אפשר ללמוד פה:  Relationship Institute at UCLA.

והנה הלינק לתיאור המחקר: http://newsroom.ucla.edu/portal/ucla/here-is-what-real-commitment-to-228064.aspx .

4 תגובות עד כה.

  1. שלומית הגיב:

    היי מיכל

    כרגיל – היטבת לתאר ולהסביר.

    נהנית כל פעם ממה שאת כותבת

    שלומית

  2. יהודה הגיב:

    ראשית תודה על הסדרה המקסימה שלך, אני ממשיך ללמוד על זוגיות כל הזמן – ונהנה לקרוא את הרעיונות שלך.

    רציתי להרחיב טיפה על נושא המחויבות.
    בנוסף לכבוד העצמי והכבוד לבן ובת הזוג, דרושה בגרות ונכונות להשקעת מאמץ ועמידה בפני הקשיים הבלתי נמנעים שיש בכל קשר אנושי. אחד האמצעים שאנשים מאמצים לעצמם הוא הימנעות מקונפליקט – טאטוא שלו מתחת לשטיח. דווקא ה"שלום" שנוצר כביכול בהימנעות הזו עלול להפוך עם הזמן לטינה. לעומת זאת, נכונות להתעמת ולהביע את הרצונות והציפיות שלנו בצורה מכבדת – היא ביטוי חשוב למחויבות ולכבוד.
    לפני כמה חודשים ראיתי אותך בערוף טלוויזיה כלשהו שם דיברת על כך שלא רק מותר לריב, אלא חיוני לעשות זאת כדי לאוורר דברים ולשים אותם על השולחן. נראה לי ששנינו מסכימים בעניין הזה, והתרומה הצנועה שלי כאן היא שזהו מרכיב חשוב במחויבות

    המשיכי בהפיכת זוגיות למעצמה בשניים,
    יהודה איילון

    • michal הגיב:

      תודה לך יהודה ידידי,

      אכן, הכבוד לבן הזוג מתבטא, בין היתר, במחויבות לאוורר את מה שדרוש אוורור.

      המשך קריאה מהנה!

      שלך, מיכל

אפשר בהחלט להשאיר לי תגובה בלי שם ואימייל!
ואחרי שהגבתם (תודה!) אנא חכו יממה וכנסו שוב. אני תמיד עונה!
ניתן גם לשלוח לי מייל בפרטי - michal.mycoach@gmail.com - אני תמיד עונה!