הי חברים,

גברים לא סומכים על עצמם שיבינו מה הנשים רוצות. ונשים רוצות שהגבר שלהן יבין אותן לבד.

אין לכם מושג כמה פעמים שמעתי מחברותיי הבנות את התלונה, "למה הוא לא יכול להבין מה אני רוצה ממנו בלי שאגיד לו???" (ההדגשה במקור).

ואותו מספר פעמים שמעתי את הגברים המסכנים אומרים, "אני לא מבינה מה היא רוצה ממני, שאני אקרא את המחשבות שלה???"

אז זה הפער ובואו נבדוק איך סוגרים אותו. והאמת, זה די פשוט. תיכף תראו.

הנה הצד של הגברים:

בעיני הגברים אישה זה מנגנון מאד מורכב. הגבר הממוצע לא מאמין שהוא אי פעם יצליח להבין את האישה שאיתו לגמרי, וגם אם יהיה איזה רגע כזה, היא בטח תשתנה יום למחרת ושוב הוא יפסיק להבין…

כך שחברותיי, אנא הפנימו: רוב הסיכויים שהגברים שלכן לא סומכים על עצמם להבין אתכן. הם צריכים הוראות הפעלה. וכמה שיותר מדויקות – ככה (הם חושבים,) יותר טוב.

הם חושבים שהוראות הפעלה יאפשרו להם להרגיש בנוח, להרגיש רגועים על כך שהם לא צריכים לנחש ואחר כך להיכשל, והכי חשוב: הם לא הועמדו במבחן!

(ותיכף נראה איך שזה לא באמת מה שהם רוצים, אלא רק חושבים שהם רוצים)…

והצד של הבנות הולך ככה:

בשבילה, עצם העובדה שאתה מנסה לנחש מה היא רוצה מהווה אות וסימן לכך שחשבת עליה, שהקדשת מאמץ מחשבתי לנתח, להבין ולזכור מה היא אוהבת ומה היא חושבת, ולכן זהו אות וסימן מובהק לכך שאתה אוהב אותה. ידעת לבד מה היא חושבת ורוצה? משמע אתה אוהב אותה! וזה בדיוק מה שהכי חשוב לה לשמוע ממך כמה שיותר פעמים, בכמה שיותר דרכים.

(ותיכף נראה שזה לא בדיוק מה שבנות רוצות, אלא רק חושבות שהן רוצות)…

ומה קורה לשני הצדדים כשהם פועלים לפי איך שהם חושבים שהם רוצים?

הנה דוגמא קלאסית: הוא שואל אותה מה היא רוצה מתנה ליומולדת, היא אומרת "יקירי, מה שתבחר לי יהיה מקסים, זה לא חשוב לי בכלל". והוא קונה לה ארוחת ערב במסעדה עם כל המשפחה המורחבת, מוציא הון תועפות, והיא מתחרפנת מזה שהוא לא הזמין צימר רומנטי לשניהם בלבד (שהיה עולה רבע). הופה, הנה נולדה מריבה סביב הזמן שצריך להיות הכי נעים ונחמד – היומולדת.

ולמה זה קרה? כי היא קיוותה שהיא התחתנה עם אורי גלר ושעליו להוכיח שהוא אוהב אותה, והוא חשב שהוא התחתן עם מורה לחשבון דייקנית ורציונאלית, וכשהיא אמרה "זה לא חשוב לי בכלל", הוא האמין לה.

אז בואו נדמיין רגע מה היה קורה אם שניכם הייתם מקבלים את מה שאתם חושבים שאתם רוצים:

1. הוא היה קורא את המחשבות שלך. את באמת רוצה את זה????

2. היא היתה מנהלת אותך ברמת הבורג. אתה באמת רוצה את זה????

חלילה לכם, חברים, שתתחילו לקרוא את המחשבות אחד של השני! אוי ואבוי! תגלו שם הרבה דברים שאתם ממש לא רוצים לדעת!

ולא פחות חלילה, שתתחילו להתנהל כמו אמא שנותנת הוראות הפעלה מדויקות לילד בן החמש שלה. זה מקטין ומשפיל!

אז עכשיו בואו נסתכל על האינטרסים האמיתיים של שני הצדדים:

אז הנה אינטרסים של הגבר הממוצע:

1.  אני לא אורי גלר ולא קורא מחשבות ואל תצפי את זה ממני. אני לא יודע מה את חושבת, כמו שאת לא יודעת בדיוק מה אני חושב, וטוב שכך!!

2.  אני לא צריך שתעמידי אותי למבחן. זה לא פייר. את יודעת שאני אוהב אותך ואם זה חשוב לך שאני אגיד את זה, תגידי לי בעצמך שאת אוהבת אותי, תלמדי לחפש את המעשים שלי שבהם אני אומר לך את זה (ויש כאלה! תהיי בטוחה), ולמדי אותי להגיד לך גם.

3.  אני לא באמת רוצה הוראות הפעלה, ואני לא רוצה שיגידו לי מה לעשות על כל צעד ושעל. זה משפיל. אני לא ילד קטן.

והנה האינטרסים של האישה הממוצעת:

1.  אני רוצה שתראה לי שאתה אוהב אותי, אבל אני לטובתך אז אני אעזור לך בכך שאתרגל לספק לך חלק מהמידע שעובר לי בראש, מספיק כדי שתדע להמשיך משם לבד. ואני אשתדל לא לקמץ במידע! וככה אני אקבל הוכחות מהשטח שאתה אוהב אותי. וגם אקבל את זה שאתה מביע את אהבתך אלי בדרכים אחרות.

2. אני לא רוצה לראות אותך נכשל במבחנים שלך. זה לא יועיל ליחסים שלנו, ואני לא רוצה שתיטור לי טינה על כך.

3. אני לא רוצה לתת לך הוראות הפעלה מדויקות ממילא, אפילו אם אתה מבקש כי אתה לא הבן שלי אלא הגבר שלי, ואני לא רוצה להשפיל אותך.

ועכשיו בואו נגדיר במדויק את מה שעובד לטובת שניכם:

אתה מקבל הוראות הפעלה מדי פעם וברעיון הכללי, ומשקיע יצירתיות ומחשבה בביצוע הפרטני.

למשל, ובואו נישאר בדוגמא של היומולדת: היא מבקשת ממך מתנת יומולדת לפי ההנחיות הבאות: רומנטית, אישית, רק לשנינו, שלא עולה יותר מכמה מאות שקלים. אתה נענה לבקשה באחת מהמון דרכים: מסאז' זוגי, צימר ללילה, ארוחת ערב במסעדה מיוחדת, סט מצעים מפנק לחדר השינה עם סלסלת שמנים ונרות ריחניים, ועוד ועוד. וכך אתה מביע את אהבתך, מה שהתכוונת ממילא לעשות, הרי זו היומולדת של אהובתך, בביצוע מרענן ומשמח של הבקשה שהוגשה לך. ומצד שני, לא נוהלת ברמת הבורג ולא הועמדת במבחן

את מספקת מידע כללי על מה שאת מבקשת, מאמינה לו שהוא אוהב אותך, לא מנהלת אותו ולא בוחנת אותו, ונהנית מכך שהוא הלך, חיפש, השקיע, והביא לך משהו שבעיניו זו המתנה הכי מושלמת לבקשה שלך.

ונעבור הלאה, כי החיים קצרים מכדי לריב ביומולדת.

ואני כרגיל, מזכירה לכם, שתפו אותי, בפרטי או פה, ושאלו שאלות כמה שבא לכם. אני תמיד עונה. ושלחו לחברים שלכם כמה שיותר.

שלכם,

מיכל