הי חברים,

היום אני הולכת לעשות לכם רע בנשמה. אתם יודעים שזה בשביל לעזור לכם בדבר מאד חשוב, ואין ברירה, אבל זה הולך להיות רע. אז תחזיקו חזק, ובואו נתחיל.

זוגות בלי סקס הם זוגות לא מאושרים. זה הכלל, והוא חל כמעט על כולם. יש בודדים שזה עובד להם, לרובנו זה ממש לא. הקשר הגופני הוא חלק חשוב בקשר הזוגי. ככה אנחנו בנויים. אנחנו צריכים סקס, אבל לא פחות מכך, וחלקנו אף יותר, זקוקים לחיבוקים, ליטופים, נישוקים, ותחושת קרבה גופנית שתזכיר לנו שאנחנו קשורים יחד ושהפסקנו להיות אטום שסובב לו ביקום ריק, שחור וקר.

התשוקה לא משתמרת

אממה, התשוקה השורפת שהייתה לנו בהתחלה ושזרקה אותנו למיטה (לשיש במטבח, למושב האחורי במכונית) בכל רגע אפשרי, דועכת. אצל חלקנו תוך כארבע שנים, אצל חלקנו הרבה פחות.

ואז אנחנו כבר נשואים, עם ילד אחד, נגיד, ונטולי תשוקה.

אז לכל מי שחשב שיש שיטה לשימור – אז אין.

לכל מי שחשב שהתשוקה שלו לא תעזוב והוא ובת זוגו יישארו איתה לנצח – אז זה לא יקרה.

לכל מי שחשב שהתשוקה היא משהו שאפשר להאכיל עם צימרים ולבנים סקסיים – אז היא לא רעבה.

תעזבו את האגדות ותחזרו לחיים המציאותיים. אין שימור של התשוקה. היא הולכת.

יש בערך שני אחוז באוכלוסיה שאצלם היא נשארת, וגם אצל אלה אני לא בטוחה שהם לא אבדו אותה והתחילו לקרוא למשהו אחר תשוקה.

אבל כל מי שאמיתי עם עצמו ושיש לו זיכרון סביר, זוכר איך הרגישה התשוקה האמיתית. ויודע שזה לא מה שיש עכשיו. אז לא עדיף לומר את האמת לעצמנו ולבן הזוג שלנו ולהסתכל על כל מה שטוב וחיובי ואמיתי במערכת היחסים שלנו?

הדינמיקה של אבדן התשוקה

ראשית, בואו נתבונן על מה שקורה אחרי כמה שנים יחד, ובמיוחד אחרי הולדת הילד הראשון.

1. מערכת היחסים משתנה. אנחנו שותפים לפרוייקט הזה, שנקרא משפחה, ונושאים ביחד בעול של כל הרבה מאד סעיפים לביצוע, חלקם קשים, כולם שוחקים.

2. התרגלנו זה אל זו. מה שהיה חדש כבר לא חדש. תחשבו רגע על האוטו החדש ותיזכרו איך שיום אחד הוא איבד את הריח של אוטו חדש, ופשוט הפך להיות "האוטו שלי". לא מרגש. אני אוהב אותו אבל הוא כבר לא מיוחד.

4. כשאנחנו לא מדברים מספיק אחד עם השני, יש סיכוי טוב שהסקס יפסיק לחלוטין. אין מה לעשות, נשים לא אוהבות לעשות סקס עם גבר שלא מדבר איתן. כתבתי על זה כבר הרבה, בנים, לכו לאינדקס.

וכשכל הסעיפים הללו מצטרפים יחד לכלל התנהלות שגרתית, התשוקה מתעופפת לה דרך החלון. ואז הסקס מפסיק להיות הדבר הכי חשוב בעולם, מה שגורם לירידת הטמפרטורה של התשוקה לרדת עוד יותר.

ופתאום, אתם כבר יכולים לשבת אחד ליד השני ולשמור את הידיים שלכם לעצמכם. ואתם יכולים פתאום לשים לב שכבר כמה שעות לא העברתם ליטוף.

הממסד מוכר לנו לוקשים

כבר הרבה שנים שהעוסקים בתחום הטיפול הזוגי מטיפים לנו לשמר את התשוקה עם בן/בת הזוג שלנו, ומסבירים לנו שזה אפשרי.

בולשיט. זה לא. וסליחה שאני נחרצת כל כך, אבל אני מאד מאמינה במה שאני אומרת.

היועצים הזוגיים למיניהם אומרים לנו את זה כדי שלא לייאש אותנו. כדי לשכנע אותנו שמונוגמיה זה טוב ויפה ושבטוח נצליח, ונצעד יד ביד אל עבר השקיעה. והם ממליצים לנו לקחת צימר עם ג'קוזי, ולהדליק נרות וללבוש לבנים סקסיים, ולשחזר את מה שהיה לנו כשהתחלנו לצאת, כאילו התשוקה היא אבקת אינסטנט שרק צריך למהול במים ולערבב…

נו, באמת. ואת חדוות הצימר אנחנו שוכחים במוצ"ש, אחרי שחזרנו הביתה ומצאנו את הבלגן שהשאירו אחריהם הילדים…

אז זהו, שמונוגמיה זה קשה, ולא טבעי, ובטוח שלא נצעד יד ביד לעבר השקיעה, וכולי. לא בעניין הזה.

למרות שמונוגמיה קשה לנו, אני בעד לשמר את מערכת היחסים הזוגית עד המוות. כי זה הפתרון הכי טוב שמצאנו עד היום, מכל מיני סיבות שידועות לכם. כתבתי על זה פה, תסתכלו באינדקס.

הסיבה הכי עקרונית לכך שמונוגמיה היא לא טבעית אצל אנשים, היא שלא ניתן לשמר תשוקה. לעומת זאת, לפעמים יש לנו תשוקה לאנשים חדשים שאנחנו פוגשים. ואז נוצר קונפליקט מאד קורע, שאף אחד לא יודע איך לעזור לנו איתו, מלבד להגיד לנו: תחשבו על מה שיש לכם, ואל תהרסו את זה. כלומר: תחנקו את המחשבה העצובה שאין לכם תשוקה לבת או בן הזוג, תחנקו את התשוקה לצד ג' שצץ לו לפתע, ותמשיכו הלאה כאילו לא קרה כלום.

נהדר. ממש עוזר…

אז הנה האינטרס של המטפלים למיניהם: תארו לכם שכולנו היינו מודים שאחרי כמה שנים התשוקה המטורפת נגוזה ואינה עוד והיינו ממשיכים לחפש אותה במקומות אחרים, מה היה קורה אז?

החברה האנושית הממוסדת הייתה מתפרקת, זה מה שהיה קורה.
אם היינו מודים באמת וממשיכים לעמוד על כך שמגיע לנו תשוקה לאדם חדש, היינו גורמים לביטולם של כל החוקים שמהווים את היסוד והבסיס לחברה המודרנית. היינו מפסיקים עם המונוגמיה, היינו מערבבים את הילדים שלנו מנשים שונות, היינו מתבלבלים ולא יודעים למי להוריש, בבוא היום, את האדמה שירשנו מאבא, והיינו הולכים אחר ליבנו במקום ללכת אחרי החוקים. כאוס מוחלט!

ולכן רוב האנשים, ובוודאי הממסדים הפוליטיים והדתיים, משכנעים אותנו שעלינו להישאר בסידור הקיים, ולשם כך הם מנסים לשכנע אותנו שניתן לשמר את התשוקה. כי פשוט אין להם תשובות יותר טובות…

האמת, לא צריך להאשים אותם יותר מדי, כי כולנו, כולל המטפלים, מפחדים. מפחדים מהכאוס, וגם מפחדים שמא אין משהו יותר טוב בחוץ.

וחוץ מזה, יש עוד סיבות להישאר במונוגמיה, והן טובות ויפות, והתשוקה איננה הכוח המניע היחיד שלנו. אמנם הוא כוח מאד חזק, אבל יש עוד כוחות חשובים שפועלים בתוכנו.

ועכשיו בואו נסתכל על המצב האמיתי:

עד לפני כמה אלפי שנים לא היינו מונוגמיים. כמעט אף חיה בטבע (כולל ציפורים, דגים, חרקים, יונקים וקופי על), אינה מונוגמית. ככה מראים המחקרים החדשים. ואני ממליצה לכם לקרוא את הספרות בנושא, היא מרתקת. תסתכלו בסוף הספר, יש מקורות.

מונוגמיה איננה סידור משתלם, אבולוציונית, לשרידותו של המתאים ביותר.

ומכיוון שריבוי פרטנרים הוא מנגנון ההישרדות החכם יותר, אין לנו שום צורך בשימור התשוקה, אלא להיפך, צריך להיות לנו מנגנון שמכבה את התשוקה, כדי לאפשר לנו לחוש תשוקה אל מישהו חדש.

כשבת הזוג כבר לא גורמת לנשימתנו להיעתק, ובן הזוג לא ממלא אותנו בפרפרים צבעוניים, נהייה פנויים לחפש לנו בני זוג פוטנציאליים חדשים.

וכאן בדיוק טמונה הבעיה הקשה ביותר. הפער הזה, שבין המנגנונים האבולוציוניים שלנו, ובין הממסד, שדורש מאיתנו מונוגמיה.

אין אף אחד כזה שנשמרה לו התשוקה?

לא יודעת כי לא בדקתי אישית. אולי יש זוג פה וזוג שם שכן יודעים איך לשמר את התשוקה. אגב, למרבית הזוגות שיגידו לי את זה אני לא אאמין, כי עוד לא ראיתי את זה בעיניי, ומה לעשות, אני צריכה הוכחות למשהו שכל כך לא הגיוני בעיניי.

לא להתבלבל בין משיכה ובין תשוקה.

ראשית, מזכירה לכם לא להתבלבל בין משיכה מינית ובין תשוקה בין שני אנשים:

בפרק "תשוקה 101" כתבתי לכם שהתשוקה האנושית היא כוח המשיכה הכי חזק בעולם בין שני אנשים והיא הידיעה המוחלטת שברגע שנחבור אל האחר, בגוף ובנפש, נהיה שלמים ומאושרים. התשוקה היא, איפוא, כוח רגשי רב עוצמה שנלווה למשיכה הפיזית.

לעומתה, המשיכה המינית אינה חייבת לכלול פן רגשי. היא המנגנון הגופני שרוצה מאיתנו לקפוץ על אדם אחר ולהתחבר אליו בגוף.

התשוקה מלווה בתחושת אי-וודאות, התרגשות, חרדה, השתוקקות, ואילו המשיכה המינית יכולה להיות עוצמתית, אולם חסרונו של המרכיב הרגשי עושה אותה פחות מטלטלת.

ושנית, רוצה לספר לכם שיש לא מעט זוגות שגם אחרי הרבה שנים ביחד עדיין נמשכים זה אל זו, ועושים ביחד סקס טוב ומספק לשניהם.

מה יש לאנשים הללו שיכול לעזור לנו?

והנה החדשות הטובות מאד: משיכה מינית יכולה להשתמר. וזה למזלנו הרב, ולמזלה הרב של המונוגמיה.

אז איך משמרים את המשיכה המינית?

בזמן שאנחנו מאבדים לאט את התשוקה, יש לנו זמן והזדמנות לבנות משהו אחר שיבוא במקומה, משהו חזק וטוב. אולי לא מרגש ומלהיב כמוה, אבל בהחלט ראוי.

(ומזכירה לכם שקשה לחיות עם תשוקה לאורך זמן, כי זה פשוט מחסל את כל הכוחות והפניות המחשבתית לעשות דברים אחרים…)

אז למשהו אחר שאנחנו בונים במקום התשוקה קוראים אהבה. והיא כוללת חברות, שותפות, כבוד, עניין, ועוד כאלה.

ואלה הן בדיוק הסיבות להישאר בתוך המונוגמיה, בלי להיות אומללים.

והמנגנון הזה שנקרא אהבה, עוזר לנו לשמר מקצת מן ההתרגשות שחשנו כשהייתה לנו תשוקה, לתת לנו עומק רגשי, ולייצר לנו תחליפים טובים לתשוקה.

אפשר וכדאי לבנות אהבה עמוקה ובוגרת (אני יודעת שזה לא נשמע סקסי, אבל זה מה יש. דיסני ופיית השיניים וסנטה קלאוס נעלמו בגיל 11 גג).  ואפשר ואפילו רצוי להפנים, שאמנם איבדנו את התשוקה, אבל במקביל בנינו את מערכת היחסים הכי מועילה לנו בעולם, זאת שתביאו אותנו לבית אבות בשלווה ובנחת.

המטפלים הזוגיים, כשהם מדברים על שימור התשוקה, בדך כלל מתכוונים לשחזור מלאכותי של מקצת מן ההתרגשות, שאמורה להזכיר את ההתרגשות שחשנו כשהייתה לנו תשוקה.

האמת, זה לא רעיון רע, ואפשר בהחלט להשתמש בו כשאנחנו עובדים על שימור המשיכה המינית, אבל צריך להבין שזה לא אותו הדבר.

אני מעדיפה להחזיק את המשיכה המינית בחיים (ולא עם מכונת לב-ריאה, אלא באמת), במקום למכור לוקשים.

הרעיון המרכזי – להיות שמחים מכך שאנחנו הולכים עכשיו לבלות יחד במיטה.

לשמר את הסקס. זה אומר לעשות סקס טוב, אמנם בלי תשוקה שורפת, ולשמוח מכך שיש לנו סקס טוב, ושאנחנו ביחד.

אז מהיום אמרו: שימור תשוקה – אנחנו אנשים ריאליים; אין דבר כזה. שימור סקס ואפילו השבחת הסקס – יש ויש!

אז הנה שבעה כללים שיגבירו את המשיכה המינית וישפרו את הסקס:

1. קודם כל תקשיבו לאיסור הכי חשוב בעולם: אסור לכם לשים טלוויזיה בחדר השינה. שמעתם? ולמי שכבר שם – להוציא ומייד! מה אתם מעדיפים: סקס טוב או נישואין בצרות?

2. תתגנדרו האחד בשביל השנייה. להפסיק לבלות את כל הערבים עם השמאטע שאף הומלס לא היה מסכים ללבוש. את אף אחד זה לא מגרה. תשימו בושם. משהו קטן שמראה שאכפת לכם איך אתם נתפסים בעיני בן או בת הזוג. גם אתם בנים! והערה קטנה: חושה הריח משחק פה משחק מאד מרכזי, אז תנסו כל הזמן ריחות חדשים, תגוונו, אפילו עם ווניל מהמטבח! (תקני את החומר הטוב, ברכה, לא תמצית כאילו!).

3. אף פעם אל תאבדו את המגע. תגעו זה בזו פעמים רבות ביום. ליטוף. חיבוק. נשיכה. נשיקה. גירוד הקרקפת. שריטות בגב, צביטות בטוסיק (כן, גם לבנים אפשר לצבוט!), רמיזות קטנות כאלה, שמשדרות אחד לשני שאתם בקשר פיזי כל הזמן (תסתכלו על זוגות צעירים ותראו איך הם נון-סטופ מתמשמשים). לא טוב שיחלפו ימים בלי שנגעתם זה בזו כיוון שהמרחק הפיסי יגרום לנתק, ואז כשתחשבו על סקס, לא יבוא לכם.

4. אם אתם יכולים לעמוד בזה – תפלרטטו עם אחרים בנוכחות בן או בת הזוג, ואחר כך תחזרו הביתה מחורמנים. זה לא לכל אחד, אבל לאלה שלא מתערערים מהמשחק הזה – הוא עובד.

5. תעשו דברים מרגשים ביחד ותהפכו להיות הפרטנרים למשחקים מסוכנים. למשל, ספורט אתגרי. למשל, לעקוב יחד אחרי מישהו שאתם מכירים ולראות לאן הוא הולך. למשל, לקחת חוג דרמה ביחד ולהופיע בפני אנשים זרים לגמרי. ויש עוד המון המצאות של דברים קצת פסיכיים שאפשר לעשות יחד. ואל תגלו את זה לאף אחד! זה יהיה הסוד רק שלכם, וזה חלק מהעניין.

6. תשתנו כל הזמן. לא שינוי רק לשם השינוי, אלא שינוי ממשי של התעניינות בדברים חדשים, חברים חדשים, הרגלים חדשים, והכל, כדי שתראו זה את זו בעיניים חדשות.

7.תנסו צפייה בסרטים פורנוגרפיים, משחקי סקס (יש אפילו משחקי קופסא כאלה!), צעצועי מין, משחקי פנטזיה, צ'אטים ועוד.

העיקרון הוא עיקרון שאיננו מוכר בעולם המטפלים שמייעצים לכולם להתרחק קצת אחד מהשני, לדבר הרבה זה עם זו ולקבוע דייטים. זה לא עובד.

העיקרון פה הוא אחר. העיקרון הוא לעשות דברים מרגשים, שונים, אחרים, יחד, כדי להיות שותפים לריגוש. והריגוש שחוויתם יחד ישמח אתכם וידליק אתכם זה על זו.

ועכשיו סיכום:

תשוקה בין שני בני אדם לא מחזיקה מעמד יותר מכמה שנים; משיכה מינית – כן, בתנאי שמשקיעים בה.

לא צריך לוותר על התשוקה וכדאי למצוא ולטפח אותה במקומות המתאימים לכך – ביצירה, בעבודה, ואפילו במועדון הכדורגל.

והכי חשוב – כדאי לשמוח בכך שיש לנו אהבה וסקס טוב וחברות לכל החיים.

שלכם,

מיכל