כמעט כל האנשים בעולם נופלים על פרשנות.
טוב, בואו ננסח שוב: כולנו נופלים על פרשנות, השאלה היא רק כמה פעמים ביום.
החיים בנויים ככה:
בהתחלה קורה אירוע כלשהו.
אחר כך אנחנו, שראינו את מה שקרה, מפרשים את מה שראינו. קרה ככה וככה, כי ככה וככה.
מייד לאחר מכן מתעורר בנו רגש שהוא התוצאה הישירה של הפרשנות שנתנו לאירוע.
לבסוף, אנחנו מגיבים לפי סוג הרגש שעלה לנו.
קוראים לזה אפר"ת, והיא לא סטודנטית שנה שנייה למשפטים במכללה למינהל, זה ראשי תיבות.
(בואו בכל זאת נתייחס אליה כמו אל בחורה, יש לה משקפיים, היא קצת מלאה, ותמיד יש לה חיוך ממזרי … זאת אפרת שלנו).
נעים מאד, תתחילו להתרגל אליה.
בואו ניתן דוגמא, להבהרת אפרת:
- אירוע: בעלי לא ענה לי כששאלתי אותו מה הוא רוצה לעשות בשבת.
- פרשנות: (וזה מתרחש בראש שלי-) הוא בטח יודע שאני רוצה שניסע להורים שלי ולא בא לו לבזבז על זה שבת, אז הוא מתחפר, מתוך תקווה שאני אבין את הרמז וארד מכל העניין.
- רגש: עצבים. ברור.
- תגובה: אני יורדת עליו. הוא חייב להבין שאני קשורה להורים ושבשבת אני רוצה לראות אותם! מה, לא עבדתי קשה כל השבוע? מה, לא מגיע לי קצת פינוק מאימא? ומה זה הדבר הזה לא לענות??
זוהי אפרת, שעובדת אצל כל אחד ואחת מאיתנו, חלקנו כל הזמן וחלקנו במשרה חלקית.
אז למה אפרת בחיים שלנו?
כי המוח שלנו בנוי להניח הנחות ולהוציא מסקנות, אחרת כל עיבוד של כל פרטי מידע היה לוקח שבוע ועדיין היינו היום על העצים. אם לא היינו יודעים לעבד חתיכות קטנות של מידע מהר, אולי אפילו היינו נכחדים כי לא היינו מבינים את הסכנות שסביבנו.
הבעיה עם הפרשנות שלנו שהיא במקרים רבים לא נכונה. ואז אנחנו בצרות.
בואו ניקח את אותה הדוגמא ונבין מה, אולי, קרה, במקום מה שחשבנו שקרה.
א – מה היה האירוע?
בעלי שתק כששאלתי מה עושים בשבת.
פ – מה הייתה הפרשנות שלי לאירוע? שהוא מתחמק מלדון בנושא ביקור אצל ההורים.
האם זו הפרשנות היחידה? ברור שלא! אולי הוא לא שמע? אולי הוא קלט שאני כבר מראש עצבנית ולכן הוא פחד לענות לי ולהסתכן בכך שאתעצבן עוד יותר? אולי הוא פשוט התלבט מה לענות ואז כבר התפרצתי עליו? ואולי הוא באמת לא רצה לנסוע להורים והתחמק. בכל אופן, יש כמה אפשרויות פרשנות למה שקרה.
האם יש פרשנויות יותר מתקבלות על הדעת? ברור! בני זוג מכירים אחד את השני טוב, ולכן יכולים לצפות חלק מן ההתנהגויות – אבל לא תמיד.
וחוץ מזה – אם הפרשנות לתגובה הצפויה היא בעייתית עבורי, כדאי להציף א הנושא ולדבר עליו באופן יותר יסודי, ולא ליפול שוב ושוב לאותה מלכודת. לא ככה?
ר – מה היה הרגש שלי בעקבות הפרשנות שלי?
עצבים.
אם הייתי מביאה בחשבון שיש יותר מפרשנות אפשרית אחת, האם הייתי מתעצבנת כפי שהתעצבנתי? אולי כן ואולי לא. אבל יש מצב שהייתי עוצרת שנייה ולפני שהייתי מתנפלת עליו, הייתי נותנת לו עוד צ'אנס. אולי הייתי שואלת אותו אם הוא רוצה לענות בכל זאת או שאם הוא החליט שלא לענות לי ושיסביר למה. בכלל, כאשר עומדת לי מול העיניים האפשרות שיש יותר מפרשנות אחת, הבקשה להסבר היא בקשה מעולה! היא חוסכת ים של תגובות רגשיות שליליות, וגם היא מזהירה את בן הזוג שהנה מה שהוא הולך להגיד עכשיו זה חשוב, אז שישקול מילים…
ת – איך הגבתי?
בכעס. בירידה על הבעל. ביצירת האפשרות של מריבה.
ואם הייתי מבקשת הסבר לשתיקה שלו, ונותנת לו עוד צ'אנס, האם יש מצב שהוא היה עונה משהו שלא היה מעצבן אותי כל כך? אולי הוא אפילו היה עונה שהוא לא באמת רוצה לנסוע להורים, אבל מסביר יפה למה הוא לא רוצה לנסוע והייתי כועסת למדי, אבל לא מכסחת אותו, כי הסבר עדיף על שתיקה. קירות שותקים. לבעלים אסור לשתוק. לא ככה?
אז בואו נוציא מסקנות
אי אפשר לשנות אירועים. אין לנו שליטה על מה שקורה. השליטה היחידה שיש לנו היא על איך אנחנו מפרשים את מה שקורה. וכשאנחנו עושים שינוי בפרשנות, אנחנו משנים את הרגש שעולה בנו בעקבות האירוע (שעכשיו אנחנו מבינים שזה בעקבות הפרשנות שלנו לאירוע), ולכן גם יכולים לשלוט טוב יותר בתגובה שלנו.
אכן, יש מצב שהפרשנות הראשונה שלי, זו שעוררה בי תגובה שלילית כלפי בעלי, היתה הפרשנות הנכונה. יש מצב שהוא פשוט התחמק מלענות לי, בתקווה שאני אוריד מהשולחן את הדיון הזה, שלא בא לו לנהל. אבל אני לא יכולה לדעת בביטחון שזו הפרשנות הנכונה. ומכל מקום, המטרה שלי היא לא לנחש נכון את המחשבות של בעלי, אלא ללמוד לשלוט במקומות שבהם אני עלולה לפעול בניגוד לאינטרסים שלי, לעורר מריבות שניתן למנוע, למצוא את הדרך להקטין את הרגשות השליליים שעולים בי, ולתת לבעלי ליהנות מהספק כמה שיותר. גם בשבילי וגם בשבילו.
ולשם כך עלי להגדיל את מספר הפרשנויות שעולות בי לנוכח האירוע.
ולמה להגדיל? כי כשיש לי יותר מאפשרות אחת, אני יכולה לבחור.
וכאן המפתח.
לבחור בפרשנות שנוחה לי זה אומר לבחור לנהל את מערכת היחסים שלי, במקום לתת לכל הערה או משפט, או שטות אחרת, לנהל אותי, את הרגשות שלי ואת מערכת היחסים הכי חשובה בחיי.
כשיש לי ביד את הכוח לבחור את הפרשנות שהכי מתאימה לי כעת, והכי מקדמת את מערכת היחסים שלי, אני מנהלת בחוכמה את מערכת היחסים שלי ואני אלופה בלחסוך מריבות מפגרות.
ושיצביע מי שאין לו מריבות מפגרות בבית. אף אחד? תודה.
עכשיו קחו את הכלי הנפלא הזה, קחו את אפרת הממזרית שלנו, ותחילו אותה על כל התנהלות שלכם בחיים מול כל גבר, אישה וילד.
איזה רווח זה?