זוכרים את הסרט "הבלתי משוחדים" בו אליוט נס וחבריו נלחמים במאפיה ואי אפשר לעצור אותם? אי אפשר להרוג אותם, אי אפשר לשחד אותם, כלום. הם ממשיכים לעולם (או עד סוף תקופת היובש, במקרה ההוא).

ככה גם בחיים. לכל זוג יש כמה נושאים בלתי פתורים שלא משנה מה, לא מצליחים להפסיק לריב עליהם.
הרבה שנים מכרו לנו שעם תקשורת אפשר לפתור הכול, ושאם נדבר ונקשיב, בסוף נגיע להבנות ואז נוכל לפתור כל מחלוקת.

אז זהו. שזה לא נכון.

לא כל דבר פתיר.

תזכרו, קראתם את זה לראשונה פה: יהיו לנו נושאים שלעולם יהיו במחלוקת.

המדובר ברשימה לא ארוכה, אבל בתקופות מסוימות היא די מעיקה ולפעמים משהו מתפרץ ואז יש לנו קושי ממשי ואנחנו לא יודעים איך לצאת ממנו.

חוקרים אמריקאיים סבורים שלכל זוג יש בערך עשרה נושאים בלתי פתורים ברשימה שלהם, אך מניסיוני מדובר בהרבה פחות.

הרשימה מתגבשת בשנים הראשונות של הזוגיות, כשאנחנו לומדים להכיר היטב זה את זו, ודי מהר ברור לנו מה רשום בה.

ואחרי כמה שנים של מריבות, אנחנו מגיעים למסקנה שהנושאים שברשימה כנראה לא ייפתרו אף פעם ועכשיו השאלה, מה עושים?

הצעד הראשון – להודות

קודם כל, מודים שיש דברים שלא נפתור אף פעם, ושתמיד תהיה לנו רשימה של "בלתי פתורים". זה מתסכל, אבל אין מה לעשות, הרשימה היא חלק מהחיים שלנו.

הצעד השני, להכיר במציאות

עלינו להבין שאם נחליף את בן הזוג, פשוט נחליף לרשימה אחרת. ההבנה הפשוטה הזאת מאד מאד חשובה להמשך. אז בואו נתעכב עליה:

אין מצב שמישהו מאיתנו אי פעם ימצא בן זוג שבחיים המשותפים עימו לא תהיה רשימה כלל.

ככל שנמהר לוותר על הפנטזיה שעם בן או בת הזוג החדש/ה הכל יהיה מושלם, ככה נהיה מסוגלים לבדוק את הרשימה הקיימת שלנו בלי אשליות.

בואו ניקח את זה למצב קיצון: נגיד שהתחתנתם, היתה רשימה שלא רציתם לחיות איתה והתגרשתם. ונגיד שמצאתם בן זוג חדש שהוא מושלם בכל הנושאים בהם בן הזוג הישן לוקה. ציון 100. יודעים מה יקרה עכשיו? הוא יהיה בלתי מושלם בעליל בנושאים אחרים (בהם בן הזוג הישן היה פשוט מוש!), והנה בשעה טובה, נולדה לכם רשימה חדשה…

הצעד השלישי, בוחרים (או שלא) במציאות

לאור כל מה שכבר אמרנו, עלינו לשאול את עצמנו ככה: האם אני יכול לחיות עם הרשימה הקיימת?

כי אם לא, עלי ללכת לחפש רשימה (ובן זוג) אחר.

ובמה זה תלוי?

בטיב המילוי, כמובן.

הבחירה ברשימה הקיימת או ברשימה חדשה (על כל הנובע ומשתמע) תלויה בתוכנה של רשימת הבלתי פתורים העכשווית שלכם, וכמה היא נסבלת לכם.

אם יש שם דברים איומים כמו התעללות נפשית או גרוע מכך, אז להחליף את רשימת הבלתי פתורים נראית אפשרות רצינית מאד. אבל אם מדובר בדברים שאתם מוכנים לסבול, אז זה כבר סיפור אחר (וכמובן שחובה לזכור שגם אותנו קשה לסבול לפעמים).

והבחירה ברשימה העכשווית מול רשימה עתידית תלויה גם בכמה כל אחד מכם הוא בנאדם שלוקח סיכונים, למשל שהרשימה של בן הזוג החדש תהיה יותר גרועה מזו הקיימת…

אז עכשיו אנא ענו על השאלה הכי חשובה בכל הסיפור הזה:

אם הייתי יודע בוודאות שכשאמצא בן זוג חדש אחליף רשימת בלתי פתורים אחת ברשימת בלתי פתורים חדשה, אבל ברור שתהיה רשימה; האם זה משנה את הנכונות שלי לחיות עם הרשימה הקיימת?

אם אתם הולכים על הקיים, אז כבר ברור מה צריך לעשות: לחשוב על אסטרטגיית התמודדות עם מה שיש.

וככה מתמודדים עם הקושי הקיים (רק ראשי פרקים):

כבר אמרנו, בעצם: מתחילים להתייחס אל רשימת הבלתי פתורים כמו אל כאב גב או אל חמסין יולי-אוגוסט.

הוא פה, הוא חלק מהחיים והוא לא הולך לשום מקום. נכון, לא נעים, אבל אין ברירה, צריך להתארגן כדי שנוכל לחיות איתו הכי בשלום שאפשר, עם הכי פחות התפרצויות שאפשר, וגם רצוי עם תוכנית פעולה למקרי ההתפרצות.

נשמע מאד מסובך אבל האמת היא שכולנו כל הזמן מתמודדים עם דברים שאנחנו יודעים שלא נוכל לשנות, ולכן יש לכם את הכלים.

אז בדברים ספציפיים מתוך הרשימות של רבים מאיתנו – חלק טיפלנו וחלק עוד נטפל, ואילו כאן – עסקנו בעיקרון.

וכדאי להוסיף ולומר לעצמנו ולבן או בת הזוג שלנו, שאנחנו בוחרים להמשיך ולאהוב ככה, עם כל מה שיש, וזה הכל.

מילים לסיכום:

זכרו: בקרב זוגות שמתגרשים וזוגות שנשארים נשואים קיימת בערך אותה מידה של חוסר הסכמה על בערך אותם נושאים. מפתיע, נכון?

אז אחרי שגמרנו להיות מופתעים, אנחנו יכולים לקלוט שההבדל האמיתי בין הנשואים והגרושים הוא ביכולת להכיל חוסר ההסכמה.

ותחשבו על זה.